מאמר מאת ד"ר מאיר גלבוע
חשיבות תיעוד פעולות החקירה במשטרה
כיום, כל פעולה חקירתית שחוקר מבצע במהלך חקירה חייבת להיות מתועדת, בכתב ובמקרים מסויימים אף בהקלטה. תיעוד פעולות החקירה נעשה על מנת להבטיח את שמירת האימרה כפי שנמסרה בזמן אמת. כמו כן, התיעוד מבקש למנוע הסתמכות על הזכרון של גובה האמרה/ מבצע הפעולה החקירתית. לכן, חשוב להעלות על הכתב את פעולת החקירה המבוצעת על מנת לשמרה בדיוק כפי שבוצעה, או נאמרה (אם עסקינן באימרת עד או חשוד), מיד לאחר ביצועה/גבייתה. לא זו אף זו, נהיר כי התיעוד נעשה כיום גם על מנת לבחון את הגינות פעולות החקירה של הרשות החוקרת, שיטותיה, פעילותה והדרך בה היא נוהגת כלפי חשודים ועדים, שכן כיום בתי המשפט שמים דגש רב על רמיסת זכויותיהם של חשודים ונאשמים ומבקשים למנוע זאת במטרה לשמור על טוהרו והגינותו של ההליך הפלילי, בין ע"י שימוש בטענת הגנה מן הצדק ובין ע"י פסילת קבילותה של ראיה שהושגה באמצעים פסולים אשר קבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית בזכותו של נאשם להליך הוגן.
עת עסקינן בגביית אמרה של חשוד, חשוב להדגיש כי ככל שהתרשומת תהא מפורטת יותר, תפרט את תוכן השיחה במלואה ותירשם מיד בתום גביית אימרת החשוד, תגבר מהימנותה. כמובן, רק לאחר שיוכח כי נשמרו זכויות החשוד האלמנטריות כגון זכות ההיוועצות בעורך דין (ראה מאמר ייעוץ לפני חקירה במשטרה וייצוג בשלבי המעצר) וכן זכות השתיקה וכי הליך החקירה היה הוגן.
כאמור, חשיבות רבה קיימת לעריכת תרשומת ותיעוד של כלל פעולות החקירה, בדגש על גביית אמרות חשודים, עת החשוד עלול לטעון כי התנהגו כלפיו בצורה אסורה והפרו את זכויותיו. במקרה כזה גוברת חשיבות התיעוד פי כמה שכן כך ניתן יהיה לבחון כרונולוגית את האירועים והנסיבות שהובילו להודאת החשוד והאם הודאתו ניתנה באופן חופשי ומרצון, האם שמרו החוקרים על זכויותיו והאם המדובר בראיה שהושגה כדין ובאמצעים הוגנים. (על החשוד לדעת כי ייעוץ לפני חקירה במשטרה יכול להיות קריטי להמשך ההליך נגדו טרם מסירת גרסה לחוקרים ולכן עליו לפנות לעורך דין פלילי מקצועי ומנוסה)
חובת התרשומת בתשאול
סעיף 2 (1) לפקודה הפרוצדורה הפלילית (עדות): החוקר "רשאי לחקור בע"פ כל אדם המכיר לפי הסברה את עובדותיה ומסיבותיה של כל עבירה שעליה חוקר אותו פקיד….ורשאי הוא לרשום בכתב כל הודעה שמוסרה אדם הנחקר כך".
סעיף 3 עוסק בקריאת ההודעה ע"י הנחקר (או הקראה באזניו) וחתימתו עליה + חתימת החוקר.
לשון הפקודה מלמדת כי החוקר רשאי לרשום בכתב את הודעת הנחקר. התפתחות הפסיקה הביאה לכך שרישום בכתב של הודעת נחקר או של אימרותיו הם בגדר חובה ולא רשות.
תיעוד נסיבות תשאול החשוד חייב לכלול את מועד התשאול תוך ציון זמן התחלה וזמן סיום, השתלשלות ומהלך התשאול, במסגרת זו חובה לכתוב את הדברים בדו"ח, בסדר בו הם נאמרו, ואת דרך השגת שיתוף הפעולה של הנחקר/ החשוד. וזו כאמור החובה של התביעה לאפשר לבית המשפט להתרשם מאופן ניהול החקירה ומנסיבות מסירת ההודייה, על מנת לסייע בידו בקביעת קבילותן, מהימנותן ומשקלן של הראיות וכדי להגן על זכויותיו של הנאשם ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו.
מחדלי רישום ותיעוד החקירה עלולים לפגוע ביכולת הנאשם להוכיח את טענותיו, בניהול הגנתו ולגרום לעיוות דין.
14.07.2015