איומים או סחיטה באיומים
רבים שואלים- איך אדע אם משהו שאמרתי נחשב לאיומים? איומים או סחיטה באיומים- מה ההבדל בין שתי העבירות? האם קללות יכולות להתפרש כאיומים? אם אמרתי למישהו – "איתי לא מתעסקים" או "לא יהיה לך טוב בחיים" או "אני אראה לך מה זה" האם אלו איומים? האם ניתן להעמיד אותי לדין על עבירה של איומים? מה העונש על עבירת איומים או סחיטה באיומים?האם ניתן להעמיד אותי לדין על איומים כשלא באמת התכוונתי לעשות משהו לאותו אדם? אם אני אומר שאפנה למשטרה או לבית המשפט האם מדובר באיום? ועוד שאלות רבות.
ראשית כדאי לדעת שעבירת האיומים מוגדרת בסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, כך: "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או פרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו- מאסר שלוש שנים".
עניין לנו בעבירה של הטלת אימה או פחד על אדם אחר, כאשר הפחד המוטל על האחר מתייחס לאינטרסים שונים של הפרט, וביניהם: גופו, חירותו, נכסיו, פרנסתו וכולי.
שנית אציין כי המדובר בעבירת עוון, דהיינו הרף המקסימלי העונשי בגין עבירה זו הינו שלוש שנות מאסר – זאת בשונה מעבירה של סחיטה באיומים שהינה עבירת פשע שהעונש בגינה יכול להגיע עד לתשע שנות מאסר (יפורט בהמשך).
מהם התנאים להתקיימות עבירת איומים?
על מנת שתתגבש עבירת האיומים, ישנם שני רכיבים, התנהגותי ונפשי, שצריכים להתקיים. על פי הרכיב ההתנהגותי, האיום על אחר יכול להיות בכל דרך שהיא ובלבד שהאיום יכיל פגיעה באחד מהאינטרסים המופיעים בסעיף (בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב, או בפרנסתו שלו או של אדם אחר) וזאת שלא כדין.
מהו המבחן להתגבשות איום?
המבחן שקובע האם אכן דברים שאמרתי או עשיתי מהווים "איומים" הוא מבחן "אובייקטיבי" של האדם הסביר.
האם לדברים שנאמרו או נעשו על ידי "המאיים" היה אופי מאיים בהתאם להשפעה הפוטנציאלית שלהם על האדם הסביר ולא בהתאם לתחושותיו של אותו האדם, אליו הדברים כוונו (מבחינה סובייקטיבית). רוצה לומר, בית המשפט קובע האם הקורבן לאיומים, כאדם סביר, אמור היה לחוש מאוים מן הסיטואציה או לא.
בלשון אחרת, בית המשפט בוחן האם האיום הטיל פחד או אימה מפני רעה עתידית שיש בה כדי לפגוע באחד מן האינטרסים המופיעים לעיל.
אם כן, מאחר ובית המשפט בוחן בחינה אובייקטיבית את ה"איום" ולא לפי הרגשתו הסובייקטיבית של הקורבן לאיומים, בית המשפט יכול לקבוע כי למרות שהמתלונן ראה בדברים כאיום, הרי שאין מדובר באיום אלא באזהרה. כך גם להפך, בית המשפט יכול לקבוע כי אכן מדובר באיום גם כאשר אומר הדברים טוען כי אין מדובר באיום.
לעניין זה חשוב לדעת כי יש להבחין בין איום לבין מתן אזהרה או עצה. כך למשל, בע"פ 103/88 בפרשת ליכטמן, נקבע כי "כאשר ראובן מזהיר את שמעון מפני פגיעה אפשרית בו, אין לומר כי ראובן מאיים על שמעון. קו הגבול בין איום לבין אזהרה אינו מדויק, דומה כי ניתן להעזר במבחן העזר הבא: האם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשותה של הסכנה שעליה מתריע? אם התשובה היא בחיוב – הדובר שולט על התממשות האזהרה – יש לראותו כמאיים, ולא אך כמזהיר".
בהקשר זה יצוין כי ישנן כמה דוגמאות לביטויים אשר על פי הפסיקה אינם נחשבים לאיום, כך למשל:
- "אני אזיין את מי שהלביש עליי תיק"
- "לא יהיה לך טוב בחיים"
- "אני אראה לך מה זה"
הרכיב השני להתגבשות עבירת האיומים יסודו במטרת המאיים. כדי שתתגבש עבירת האיומים יש שהאיום יעשה "בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו", כלומר המאיים חדור מטרה של הטלת פחד על האחר או של הקנטת האחר כיעד שהציב לעצמו.
דהיינו, אין די באמירה מאיימת אלא יש שלמאיים תהיה מטרה להפחיד או להקניט את האחר בדבריו המאיימים.
חשוב לזכור, יש להבחין בין איום סרק אשר מאחוריו אין כוונה למימושו לבין איום ממשי, כזה אשר בעקבותיו נשללה מן האדם המאוים זכות קיום בסיסית (פגיעה באינטרסים של הפרט) וחייו נהרסים בדרך כלשהי עובר למימוש האיום.
מהי עבירת סחיטה באיומים?
עבירת סחיטה באיומים מוגדרת בסעיף 428 לחוק העונשין, לפיה : "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים".
ראשית אציין כי, בשונה מעבירת איומים, עבירה של סחיטה באיומים היא עבירת פשע חמורה אשר העונש המרבי עליה הינו שבע שנים, אולם במקרה שהאיום מומש והמאיים אכן השיג את מטרתו במהלכו, הרי שהעונש המרבי הינו תשע שנים.
אם כן, עניין לנו בעבירת סחיטה אשר יכולה להתבצע בעל פה, בכתב או בהתנהגות. סחיטה באיומים היא עבירה המגלמת מעשה אשר מתבצע תוך פגיעה שלא כדין באחד מהאינטרסים של הפרט, כגון: בגופו שלו או של אדם אחר, בחירותו, ברכושו, בפרנסתו, בשמם הטוב וכולי, כאשר הפגיעה נעשית על מנת להביא אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה. דהיינו, עבירת סחיטה באיומים צריכה להביא אדם לאחד משניים, לעשות מעשה או להימנע מעשייתו.
למשל:
"אם לא תביא לי כסף עד מחר, אני אדאג לזה שלא תוכל לעבוד יותר בחיים…."
"כדאי לך מאוד לא להתקשר למשטרה, אחרת אני אדאג שיטפלו בך"
רכיב ה"איום" בעבירה זו, הינו עיקרי בהחלט. האיום בעבירת הסחיטה, הוא שצריך לגרום לאדם לפחד מפני תגובת המאיים לבל לא יציית לו ולכן יבצע פעולה או ימנע מלבצעה.
רבים טוענים כי אמרו את הדברים כ"אזהרה בלבד" ללא אופי העולה לכדי איום. זוהי שאלה נפוצה ולכן על מנת להבחין בין איום לבין אזהרה קבע בית המשפט העליון שני מבחנים המותחים את קו הגבול.
המבחן הראשון הוא- האם לאומר הדברים, "המאיים", הייתה שליטה או השפעה על האפשרות כי סכנה מסוימת כלפי המתלונן תתממש. במידה והתשובה לכך חיובית, הרי שמדובר באיום וחצינו את קו האזהרה.
כמו כן, כאשר אדם מתריע כי יפנה לרשויות החוק או יבצע פעולה חוקית אחרת, אין מדובר בעבירת איומים או בעבירת סחיטה.
על פי המבחן השני- יש לבחון את הקשרם של הדברים שנאמרו בשלושה מישורים, מה נאמר, מי אמר ומדוע. ההלכה הפסוקה קובעת כי באמצעות שאלות אלה ניתן יהיה בסופו שליום להכריע האם מדובר באיום אם לאו.
איומים או סחיטה באיומים – מה ההבדל בין העבירות?
כפי שניתן להבחין, ההבדל בין עבירת איומים לבין עבירת סחיטה באיומים הוא במטרה. בעוד שבעבירת האיומים מטרת המאיים הי להפחיד או להקניט אדם אחר, בעבירת סחיטה באיומים המטרה היא לגרום לאדם אחר לבצע פעולה מסוימת או להימנע מלבצע מעשה שהוא רשאי לבצעו. כמו כן, קיים הבדל בחומרה וכן בעונש שניתן להטיל בגין עבירות אלה.
אם כן ישנה חשיבות מרכזית להתייעץ עם עורך דין פלילי במקרה של עבירת איומים או סחיטה באיומים שכן, עורך דין פלילי מיומן ומקצועי ידע בהחלט לאתר את הקשיים הראייתיים בחומר הראיות.
עורך דין פלילי מנוסה יידע לטעון טענות משכנעות וליישם את מבחני הפסיקה באופן הנכון ביותר על מנת להביא לתוצאה הטובה ביותר עבור הנאשם.
בל נשכח, העונשים הקבועים בחוק הינם מקסימליים ולרוב בתי המשפט לא ישיתו את העונש המרבי, אולם כיום ישנה מגמה של החמרה בעבירות איומים מצד בתי המשפט והמשטרה מאחר וקיים גל אלימות חמור (עבירות אלה נחשבות לעבירות אלימות). כך שחשוב לדעת כי די שפלוני יתלונן על אחר במשטרה בגין עבירת איומים או סחיטה באיומים כדי שניתן יהא להפעיל מעצר ולפתוח בהליך פלילי. אם הוגש נגדך כתב אישום בעבירת איומים או סחיטה באיומים, פנה לעורך דין פלילי על מנת שיוכל להביא ככל שניתן לביטול כתב האישום או להביא להקלה בענישה.