חקירת קטין במשטרה והעמדת הקטין לדין פלילי
במדינת ישראל גיל האחריות הפלילית מהווה מחסום מפני העמדה לדין של ילדים ובעקיפין הוא מעורר את השיח העקרוני באשר לעבריינות קטינים ונוער, אשר בשנים האחרונות חצתה קו מסוכן של חומרה.
הסייג של קטינות מעוגן בסעיף 34ו לחוק העונשין הקובע כדלקמן:
"לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתיים עשרה שנים"
הכוונה היא שמי שטרם מלאו לו 12 שנים אינו יכול להיות מואשם בפלילים.
בעניינם של קטינים ישנם מספר חוקים המסדירים את דרכי הטיפול בהם:
- חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך- 1960
- חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971
- חוק הגנת הילדים
בהתאם לתפיסה הרווחת ולחוקי הנוער, קטין הוא כל מי שטרם מלאו לו 18 שנים.
חקירת קטין במשטרה והעמדה לדין פלילי
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) מסדיר את העמדתם לדין פלילי של קטינים ואת דרכי הענישה והטיפול בהם. לפי חוק זה קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנה ביום הגשת כתב האישום, למעט במקרה בו נקבע מפורשות אחרת. בית המשפט המוסמך לדון בעניינם של קטינים לפי חוק זה הוא בית משפט שלום או בית משפט מחוזי שיושב בו שופט נוער.
בעניין חקירת קטין במשטרה לפי חוק זה (שאינו מתחת לגיל 14 ושחוק הגנת הילדים אינו חל על העבירה בה הוא נחשד) ישנם מספר קריטריונים הכרחיים שצריכים להתקיים בידי רשויות אכיפת החוק:
- חקירת קטין במשטרה תהיה בידיעת הורה הקטין החשוד, ואם לא ניתן לאתר את אחד ההורים במאמץ סביר, בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין.
- אם הגיע לתחנת המשטרה קטין חשוד שאינו עצור או שנעצר הוא, יודיע על כך הקצין הממונה בלא דיחוי ולאחר יידוע הקטין כי בכוונתו לעשות כן, לאחד מהוריו או לכל קרוב אחר.(אם הביע הקטין את התנגדותו ליידע את ההורים, יינתן לרצונו בעניין משקל ראוי).
- קטין חשוד שזומן לחקירה במשטרה זכאי שאחד מההורים או קרוב אחר בגיר יהיה נוכח בחקירתו וזכות הקטין להיוועץ במי מהם לפני תחילת החקירה בכפוף לסייגים הקבועים בחוק (ראה סעיף 9ח').
- בטרם חקירת קטין במשטרה במסגרת היותו חשוד על החוקר להודיע לו בשפה מובנת לו, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו על הזכויות המוקנות לו מכוח הדין, ביניהן זכות ההיוועצות בעורך דין.
בהתאם לחוק זה לא ניתן להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו 13 שנים, אלא רק לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
הסדרת דרכי חקירת קטינים במשפט הפלילי והעדתם בבתי המשפט
חוק הגנת הילדים, אשר תכליתו הסדרת דרכי חקירת קטינים והעדתם בפני בתי המשפט הרגילים ובית המשפט לנוער מגדיר ילד כמי שלא מלאו לו 14 שנים. התנאי לתחולת החוק נעוץ במעמד הילד בעבירה- האם הוא קורבן העבירה, או נוכח בעת ביצוע העבירה או האם הקטין חשוד בביצוע עבירה.
הרציונאל העומד מאחורי חוק זה הוא שילד שטרם מלאו לו 14 שנים לא יופיע בפני המשטרה או בפני בית המשפט מבלי שייחקר קודם לכן על ידי חוקר ילדים וכן עדותו בבית המשפט טעונה אישור של חוקר ילדים.
החוק חל בעבירות הבאות:
- עבירות מין, תועבה ועבירה של הורה או אחראי על קטין- עבירת זנות, תועבה ועבירות מין וכן עבירות פגיעה והזנחה של הורה או אחראי על קטין שנעברו כלפי קטין שעליו הוא אחראי.
- עבירות אלימות בתוך המשפחה- פציעה, חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, עבירות של הזנחה ונטישת ילדים ומושגחים, עבירות חטיפה שונות וכליאת שווא.
בהקשר של עבירות אלימות במשפחה החוק אינו חל כאשר הילד עצמו חשוד בעבירה של אלימות ואז אין חובה לחקור אותו בפני חוקר ילדים בטרם החקירה במשטרה.
- הריגה רצח ונסיון רצח (שלא בקשר לתאונת דרכים או לפעולת טרור)-
בהתקיים אחד מאלה:
- בעת גביית העדות טרם מלאו לילד 12 שנים
- בעת גביית העדות כבר מלאו לילד 12 שנים וכן מדובר בעבירה בתוך המשפחה.
כמו בעבירות אלימות במשפחה, גם בעבירות אלימות חמורות ובין היתר בעבירות רצח, הריגה ונסיון רצח, החוק לא חל כאשר הקטין חשוד בביצוע עבירה זו ולכן ניתן לחקור אותו במשטרה אף לפני חקירה בפני חוקר ילדים.
- עבירה נלווית לעבירות המנויות לעיל.
חשוב מאוד להיות ערני לסטטוס הילד שלכם במסגרת העבירה- בין אם הוא חשוד, עד או קורבן וכן לסוג העבירה בה הוא מואשם על מנת שיוקנו לו הזכויות המגיעות לו על פי חוק. אי חקירת ילד בידי חוקר ילדים מקום בו נדרש על פי חוק לעשות זאת עשויה להיות פעולה בעלת משמעות רבת היקף, הן במישור טובת ילדכם והן במישור הראייתי בהליך הפלילי שעשוי להתנהל נגדו.
לכן בטרם אתם מביאים את ילדיכם לחקירה במשטרה הקפידו להתייעץ עם עורך דין מקצועי שיסייע לכם בהבנת מעמדו של ילדכם והזכויות המגיעות לו בתור נחקר.
דרכי טיפול או ענישה של קטינים בהליך הפלילי
בית המשפט יכול לקבוע כי הקטין ביצע את העבירה ולצוות על דרך טיפולית בעניינו, לאחר הגשת תסקיר קצין מבחן שאף הוא בא בגישה טיפולית והמליץ על דרכי טיפול ואי הרשעה כדי שלא לפגוע בעתידו של הקטין . קיימת גם אפשרות בה הקטין יורשע לאחר הגשת תסקיר קמין מבחן בעניינו ודינו ייגזר בהתאם למתחמי ענישה הנהוגים בעניינם של קטינים- אשר שונים ונוטים לקולא ממתחמי הענישה בעניינם של בגירים).
באשר לענישת קטינים- אם הוחלט שלא ללכת בדרכי טיפול, ובית המשפט החליט להרשיע את הקטין ולגזור עליו עונש, הרי שאם זהו קטין שטרם מלאו לו 14 שנה בשעת גזירת דינו, לא יוטל עליו עונש מאסר בפועל. במקום הטלת עונש מאסר, רשאי בית המשפט לצוות על החזקתו במעון נעול.
כיום, קיימת מגמת החמרה בעבירות פליליות המתבצעות בידי קטינים ובתי המשפט לנוער החלו לנקוט ביד קשה ולהחמיר בענישתם של קטינים המבצעים עבירות חמורות ואינם משתפים פעולה עם גורמי הטיפול. אם עד לאחרונה, פסיקת בית המשפט נטתה לכיוון טיפול באמצעות גורמי שיקום , היום הנטייה היא ל"חנך" את אותו עבריין צעיר ע"י ענישה נוקשית בדמות מאסר בפועל (מעון נעול במקרה של קטין מתחת לגיל 14).
בהתאם לכך, ישנה חשיבות עליונה להתייעץ ולהיעזר בעורך דין פלילי מקצועי שלו ניסיון רב בטיפול בקטינים ובייצוגם בפני בית המשפט לנוער. ההליך המתנהל בבית משפט זה הוא שונה בתכליתו מהליך פלילי המתנהל כנגד בגיר ולפיכך רצוי וראוי שעורך הדין בו בחרתם יהיה בעל ידע גם במישור של הטיפול בקטינים.
עורכת דין רויטל בן שבת כץ היא בעלת ניסיון וידע רב בטיפול בקטינים ונוער במישור הפלילי וייצוגם בפני בתי המשפט לנוער ברחבי הארץ. בנוסף, מעניקה ייעוץ לפני חקירת קטין במשטרה. ייעוץ זה חשוב מאין כמוהו להמשך הדרך בעניינו של הקטין בהליך פלילי. למידע נוסף אנא צרו קשר עם משרדנו.