מאמר מאת ד"ר מאיר גלבוע
רישום ותיעוד הודעות במשטרה ע"י חוקרים
כמעט כל התחום של החקירה במשטרה, לרבות תרשומת של פעולות חקירתיות, אינו מוסדר בחוק, אלא באופן מזערי בלבד, כאשר מרבית ההנחיות בנושא זה הן פרי הפסיקה והפרקטיקה בלבד. גם בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), קיימת התייחסות רק לחובת רישום החקירה ותשאול של חשודים ולתיעודה באמצעים אלקטרוניים אך אין התייחסות מפורשת לאופן תיעוד פעולות חקירה אחרות, עם או בלי חשודים (למעט שחזור עבירה בידי חשוד). כמו כן, אין התייחסות כיצד יש לתעד חקירות של עדים.
חובת התיעוד נועדה לשקף את כל מהלכי החקירה המקדימים, את חילופי הדברים ותגובות העד או החשוד, כך שמהתיעוד המלא ניתן יהיה להבין את כל מה שהתרחש בחקירה מתחילתה ועד לסופה.
חוק חקירת חשודים קובע חובת תיעוד חזותי וקולי במקרים שניכרת בהם חשיבות מיוחדת לשיקוף מהלך החקירה נאמנה כדי למנוע הפרות חוק ועיוות דין. כך למשל באשר לחובת התיעוד לגבי חקירה שלא תועדה בכתב בשפה שבה היא התנהלה; כך לגבי חקירתו של חשוד בעל לקות מסוימת או אחרי שחקירתו התנהלה בשפת הסימנים; וכך באשר לחשוד בעבירות חמורות שעונשן יותר מעשר שנים.
ההיגיון העומד מאחורי התיעוד החזותי הוא מתן אפשרות לבית המשפט להתרשם בדרך הטובה ביותר מאופן ניהול החקירה כדי לקבוע אם ההודאה ניתנה בחופשיות ומרצון כנדרש בסעיף 12 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971. התיעוד החזותי הוא אמצעי חשוב להבטחת ניהול חקירה הוגנת מלכתחילה, חופשיה מעינויים ומיחס לא אנושי ומשפיל והוא יכול גם לשמש כלי להרתעת הגוף החוקר משימוש באמצעי חקירה פסולים (ראה בעניין זה את החשיבות שבייעוץ לפני חקירה במשטרה, במהלכה ובשלבי המעצר). חוק חקירת חשודים נועד, אם כן, לא רק למטרה של הגנה על זכויות החשודים, אלא גם, ואולי בעיקר, כדי להגיע לחקר האמת.
אחד התפקידים העיקריים של התיעוד החזותי הוא הבטחת אמינות ההודאות. באמצעות התיעוד יוכל בית המשפט להיות "נוכח בחקירה" ולהתרשם ממצבו של הנאשם בעת ההודאה ולבחון אם הנאשם יושב נינוח ומדבר כרצונו, או שמא הוא תשוש וחבול ומוכן להודות בכול, כדי שסיוט החקירה יסתיים. לא פחות חשוב: ניתן לעקוב אחר מהלך התפתחות החקירה שהובילה להודאה ואחר התשאול שעורכים החוקרים. אופן התשאול – בין שנעשה כדין ובין אם לאו – עשוי להיות מפתח חשוב להבנת החלטתו של החשוד למסור הודאה. (ראה בעניין זה גם מאמר "חשיבות תיעוד פעולות החקירה המשטרתית")
היעדר הקפדה על זכויות החשוד מגביר את הסכנה שיופעלו אמצעים פסולים, והפעלה כזו מעלה כאמור את הסכנה למסירת הודאות שווא על ידי החשודים.
כמו כן, יצוין כי לעיתים היעדר הקפדה על זכויות החשוד יכולה להביא לשחרור ממעצר ולכן חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי אשר יעשה שימוש בכישוריו המקצועיים ויביא לשחרור החשוד ממעצר כבר בשלב הראשוני (ראה בעניין זה מאמר שחרור ממעצר).
לסיכום: תיעוד חזותי מסייע בהרמת המסך מעל המתרחש בחקירה, והופך אותה גלויה לעין. רק כך ניתן להבטיח את אמינות ההודאות, את יכולתם של בתי המשפט לקבוע ממצאים מבוססים היטב ואת הרתעתם של החוקרים מהיזקקות לאמצעים פסולים.
רישום הודעות- כיצד על החוקרים לבצע את גביית ההודעה
אימרה של נחקר (חשוד או עד) עדיף ורצוי שתירשם בצורה של הודעה הנגבית מפיו. רישום בדרך אחרת, כגון זכ"ד, עלול להוביל לאי דיוקים עקב שיבושי הזיכרון או פרשנות שונה של דברי הנחקר ומשמעותם, עקב השפעה לא מודעת של נקודת הראייה של החוקר וכו'.
הודעה על זכויות החשוד
זכויות החשוד החשובות ביותר בשלב זה הן זכות השתיקה וזכות ההיוועצות בעורך דין פלילי לפני ובכל מהלך החקירה במשטרה. (ראה בעניין זה מאמר- ייעוץ לפני חקירה במשטרה וייצוג במעצר)
רמת הלשון של הנחקר
ההודעה תיגבה בלשון המדויקת שבה נמסרה, במילים ובמשפטים של הנחקר, על הטעויות והשגיאות שלו ולא תשוכתב ע"י החוקר. גם אם רמת התבטאותו של הנחקר נמוכה, משום אי ידיעת השפה על בורייה, יש לרשום את מילותיו הוא. דיוק ברישום מפיו של הנחקר מעניק להודעה רמת מהימנות גבוהה.
שפה שאיננה עברית
סעיף 2 לחוק חקירת חשודים – נחקר שאינו שולט בשפה העברית יחקר בשפתו ובשפה זו תירשם הודעתו. רצוי שהחוקר ישלוט באותה שפה והוא זה שירשום את ההודעה. ניתן גם לבקש מהנחקר שיכתוב את הודעתו בשפתו הוא. הודעה שנרשמה בשפה זרה, תתורגם לעברית והתרגום יצורף לחומר החקירה. אם החוקר אינו שולט בשפה, ניתן להיעזר במתרגם אשר ירשום את ההודעה. במידה והחוקר אכן נעזר במתרגם, יצויין הדבר בגוף ההודעה, לרבות פרטי המתרגם, אשר גם יחתום בשולי ההודעה בצד חתימתו של החוקר.
פירוט העובדות המהוות את העבירה
זו למעשה מטרת גביית ההודעה, בשונה מן התשאול אשר קדם לרישום ההודעה, הטומן בחובו רגשות, תחושות והתרשמויות.
כך למשל, אין להסתפק בתיאור כללי של האירוע (כגון: בעבירות רכוש למיניהן משל "גנבו לי", "שדדתי את…", "פרצתי ל.." , "זייפתי..," "רימיתי…", "הוא סחט באיומים את…", או לחילופין בעבירות אלימות "ראיתי שהוא רצח את…", "הרגתי את.." "תקפתי את.." וכו'), אלא יש לפרט את כל העובדות המרכיבות את העבירה, בדרך שהנחקר קלט אותן. יש לרשום את כל הפרטים הרלבנטיים, עד כמה שהם ידועים לנחקר, כגון: תיאור מלא של ההתרחשות, רצוי באופן כרונולוגי, תיאור של החשוד או תיאור רכוש שנגנב, תיאור המקום ועוד. תיאור מפורט ומדויק מגביר את מהימנות ההודעה, ואף עשוי להוות "דבר מה נוסף", כאשר מדובר בהודיית נאשם. מסירת פרטים המתאימים לאירוע, מצביעה על נכונותה של ההודייה ("מבחן ידיעת הפרטים").
השאלות על עובדות יכללו תמיד – מי, מה, מתי, היכן, מדוע (ורצוי להוסיף – איך), או חמש ה – W" – Where, What, When, Who, Why.
מועד התרחשות האירוע
למועד התרחשות האירוע חשיבות רבה, אולם לעתים קשה לנחקר לומר מתי בדיוק התרחש משהו, עליו הוא נחקר, ואז פוגשים אמירות כגון – לפני מספר ימים/שבועות/חודשים או בערך לפני 4 – 5 שנים. הפיתרון הוא עיגון של אירועים בזמנים ספציפיים. צריך להשתדל לחבר אירועים כאלה לאירועים חיצוניים או אירועים אישיים של הנחקר עצמו, ואז קל לנחקר להיזכר אם האירוע עליו הוא נחקר היה לפני או אחרי אירוע שהוא זוכר אותו. יצוין כי יש לגבות את ההודעה מיד בסמוך להתרחשות האירוע- דבר אשר מגביר את מהימנות הנחקר שכן כך הוא זוכר ,לכאורה, את האירוע בצורה הכי טובה.
דרך קליטת פרטי המקרה
יש לתת ביטוי בהודעה לדרך בה קלט העד את פרטי המקרה ועל מידת יכולתו של הנחקר לקלוט את הפרטים עליהם הוא מעיד ועד כמה הוא קלט אותם בדרך מדויקת. יש לתשאלו על כך במפורש. בנוסף לכך, צריך לתת ביטוי לגבי זיכרונו של הנחקר ומידת הביטחון בזיכרונו. יש להפריד בין דברים שקלט בחושיו במישרין בעצמו ובין דברים ששמע מאחרים. אין לקבל אמירה כגון "אני יודע ש…", אלא יש לבדוק עם הנחקר איך הוא יודע את הדבר. לעניין מידת הדיוק בקליטת הדברים – יש לתעד את מצב הדברים בעת האירוע.
למשל בעדות ראיה – היכן עמד העד, היכן התרחש האירוע ומה המרחק בין שני המקומות, האם יש קו ראיה ביניהם, האם איזה שהוא עצם הסתיר או לא הסתיר זמנית את מקום האירוע ממקום עמידת העד, מצב התאורה במקום בעת האירוע וכן כושרו האישי של העד לראות את הדברים (כושר הראיה שלו). מסיחים אחרים, שקשורים למעשיו של העד באותה עת.
כן חשוב לציין את המיקום המדוייק בה נערכה החקירה (במשטרה, בביתו של העד, בזירת העבירה וכד').
סדר פנימי בהודעה
בתחילת ההודעה יש לשאוף שהנחקר יספר את השתלשלות האירועים באופן מלא ובסדר כרונולוגי, ללא הפרעות ע"י החוקר. אחר כך יש לשאול שאלות הבהרה ושאלות על נושאים שדילג עליהם או ששכח אותם או שהחסיר פרטים שנראים לחוקר כחשובים, או נושאים שדרושה בהם הרחבה מעבר למה שאמר. אחר כך יש לבקשו ליישב סתירות או להטיח בפניו שקרים, במידה והיו כאלה. יש לרשום את הדברים באותו סדר בו התנהלו במהלך גביית ההודעה.
רישום הודעה ע"י הנחקר
הודעה הנרשמת בכתב ידו של נחקר – היא בעלת מהימנות גבוהה יותר. יש לאפשר זאת לנחקר אם רצונו בכך או באם הסכים לכך.
פירוט השאלות
עפ"י סעיף 4 לחוק חקירת חשודים– תיעוד בכתב יכלול את עיקר חילופי הדברים- יש לרשום בהודעה את השאלות ששאל החוקר ו/או אמירות אחרות שלו. השאלות תרשמנה באותה לשון בה הן הוצגו לנחקר.
מחיקות, תוספות ותיקונים
רצוי שלא לערוך מחיקות בהודעה. אם מתעורר צורך למחוק, יש לעשות זאת באופן שניתן יהיה לקרוא את הפרטים שנמחקו. על גובה ההודעה ועל מוסר ההודעה לחתום בצד התיקון בראשי תיבות. אם מוסר ההודעה מתקן פרט מסוים שמסר מיוזמתו, אין למחוק את הדברים אלא לציין את המילים "אני רוצה לתקן" או "אני רוצה להוסיף" ולרשום במפורש את גירסתו החדשה באותו ענין. אם הנחקר רוצה להוסיף או לתקן דברים שאמר, להבהירם או להוסיף עליהם, אין לתקן זאת במקומם המקורי אלא יש לרשום את התוספת בסופה של ההודעה או במהלכה (תלוי מתי הנחקר רוצה לתקן, במהלך העדות או בזמן הקריאה בסוף), תוך ציון לאילו דברים הם מתייחסים ובאיזה עמוד ושורה בהודעה הם מופיעים.
רישום שעות התחלה, הפסקות וסיום
רישום הודעה יכלול תאריך ושעה מדויקת של התחלת הרישום ושל סיומו. יש לרשום את שעת סיום גביית ההודעה, תחילת הקריאה ע"י הנחקר (או ההקראה) ושעת הסיום הסופית. יש לציין את שעת ההתחלה והסיום של כל הפסקה ואת סיבותיה (שירותים, אוכל, שתיה, לקיחת תרופות, טלפון וכו').במקרה של רישום הודעה ידנית, יש לרשום את שעת התחלת הרישום של כל עמוד ועמוד, כך מתקבלת תמונה מלאה על מהלך זמן החקירה.
סיום וחתימה
לאחר סיום רישום ההודעה יש לקרוא אותה בפני הנחקר או לבקשו לקרוא אותה בעצמו. הנחקר והחוקר יחתמו על ההודעה בשולי כל עמוד של ההודעה. באם נכחו בעת רישום ההודעה שני חוקרים (או יותר), יחתמו שניהם (כולם) על ההודעה (גם כל יציאה או כניסה של חוקר לחדר החקירה תירשם, בציון שעת היציאה ו/או הכניסה). לאחר שסיים לקרוא יש לבקשו לכתוב ולאשר בחתימת ידו שהוא קרא את הודעתו וכי הוא מאשר את נכונותה ומסירתה מרצון. במידה וסירב הנחקר לקרוא את ההודעה ו/או לחתום עליה, תצוין עובדה זו על ידי החוקר, כולל הסיבה לכך, אם ניתנה (בכל מקרה יש לבקש מהנחקר לפרט את הסיבה). אין באי חתימה על הודעה על ידי נחקר שמסר אותה, בכדי לפסול אותה מלשמש כראייה שהדברים אכן נאמרו על ידי אותו נחקר.
חוק חקירת חשודים מחייב הצגת התיעוד בפני הנחקר, רק במקרים בהם החקירה הייתה מחוץ לתחנה.
ראיות שהוצגו במהלך התשאול
החקירה כוללת התייחסות מפורשת של העד/החשוד לראיות מוחשיות, העשויות לשמש מוצגים בחקירה ובמשפט. אם אין הנחקר עושה זאת ביוזמתו, על החוקר לשאול אותו על כך. יש לציין בגוף ההודעה כל מוצג שהוצג לנחקר תוך ציון סימונו על ידי החוקר. אם יש מוצגים (בעיקר מסמכים, שהנחקר מביא עימו לחקירה, סרטוטים שהנחקר עשה במהלך החקירה, רישומים אחרים של הנחקר) שלא סומנו על ידי החוקר טרם התשאול, יסומנו במהלך גביית ההודעה. על החוקר לבקש מהנחקר לחתום על מסמכים כאלה שערך תוך כדי החקירה, שכן פעמים רבות, הם מהווים חלק מההודעה. יש לרשום בגוף ההודעה נסיבות מעין אלו.
נוכחות אחרים בחקירה
אין להרשות נוכחות של אחרים בעת חקירה ורישום הודעה, כגון נוכחות שני עדים יחד או עד ומתלונן יחד. נוכחות כזו יוצרת באופן טבעי, ואפילו ללא כל כוונה רעה, תיאום בין העדים והתאמה בין גירסאותיהם, על חשבון הדיוק בפרטים. נוכחות אחרים בחקירה היא אפשרית במקרים שנוכחותם היא חלק מהחקירה, כגון בעת עימות בין שני נחקרים (ועל כך ייערך רישום מלא או הקלטה), או כאשר הנוכחות דרושה לעצם גביית ההודעה, כגון: מתרגם, אדם קרוב או מטפל של נחקר הלוקה במחלת נפש או בפיגור או במחלה אחרת, שנוכחותם מקלה על הקשר בין החוקר לנחקר, הורים בעת חקירה של ילדיהם הקטינים (מלבד מקרים שהחוק מאפשר שלא יהיו נוכחים בחקירה- ראה חוק הנוער). עובדת נוכחות אחרים בחקירה או השתתפותם בה, תירשם, והנוכחים יחתמו גם הם על גיליון ההודעה.
בכל מקרה של הפרת זכויות חשודים ונאשמים כדאי להתייעץ עם עורך דין פלילי
14.07.2015