גרימת מוות ברשלנות, הריגה או רצח במשפט הפלילי
גרימת מוות ברשלנות, הריגה או רצח? מהי עבירה של גרימת מוות ברשלנות? מהו ההבדל בין רצח להריגה? מהו ההבדל בין עבירות ההמתה השונות? מה ההבדל בין עבירה של גרימת מוות ברשלנות לבין עבירת הריגה? מתי דקירה עם סכין תחשב להריגה ולא לרצח? אם אדם נהרג במהלך קטטה המונית, האם האדם הדוקר הוא רוצח? האם ניתן להגיש כתב אישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות גם אם לא היה קשר ישיר למוות של האדם ?
עבירות המתה במשפט הפלילי הישראלי, מחולקות לשלוש רמות חומרה וענישה. נשאלת השאלה, מהן אותן עבירות ומהי ההבחנה ביניהן?
אתחיל מהחוק, חוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") מונה שלוש עבירות אשר תוצאתן זהה- מותו של אדם.
רצח
סעיף 300 לחוק קובע כי רוצח הינו מי שהורשע ברצח לפי חוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י- 1950 וכן העושה אחת מאלה:
"(1) גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו;
(2) גורם בכוונה תחילה למותו של אדם;
(3) גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה;
(4) גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש".
עניינו של אדם אשר מואשם ברצח, בעבירה החמורה ביותר מבין עבירות ההמתה, יידון בפני בית המשפט המחוזי, כאשר עונשו, כפי הקבוע בחוק, צפוי להיות עונש חובה של מאסר עולם.
הריגה
סעיף 298 לחוק קובע עבירת המתה, הפחותה בחומרתה מעבירת רצח, והיא עבירת הריגה. על פי סעיף זה אדם אשר הורשע בהריגה הינו מי שגרם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם.
עבירת הריגה הינה עבירת פשע חמורה גם היא אשר תידון בפני בית המשפט המחוזי, כאשר העונש בצידה הוא עד עשרים שנות מאסר מאחורי סורג ובריח.
אציין כי את עבירת ההריגה, יכול אדם לעבור גם כאשר הוא נמנע מלעשות מעשה שהוא חובה לפי כל דין או חוזה, דהיינו במחדל.
גרימת מוות ברשלנות
עבירת המתה נוספת, שדרגתה הפחותה ביותר מבין שלושת העבירות, מוגדרת בסעיף 304 לחוק והיא עבירת גרם מוות ברשלנות. על פי סעיף זה אדם שהורשע בגרם מוות ברשלנות, הינו אדם הגורם ברשלנות למותו של אדם.
המדובר בעבירת עוון אשר תידון בפני בית משפט השלום, שכן הגורם ברשלנות למותו של אדם צפוי לעונש מקסימלי של שלוש שנים, ולכן זו גם העבירה הפחות חמורה מבין עבירות ההמתה.
עד כה, ניתן ללמוד כי ישנן דרגות חומרת ענישה לעבירות ההמתה המוגדרות בחוק העונשין.
כעת, נשאלת השאלה, מדוע בכלל קיימת הבחנה בין העבירות שכן כולן מביאות לתוצאה זהה?
בכדי להשיב על שאלה זו דרושה ההבנה כי כל עבירה פלילית מורכבת משני יסודות, היסוד העובדתי והיסוד הנפשי.
בעבירות המתה, כפי שראינו, היסוד העובדתי זהה, רוצה לומר בכל העבירות נגרם מותו של אדם (אם באמצעות ירי/ דקירה /אלימות וכו'), לפיכך השוני בין העבירות בא לידי ביטויביסוד הנפשי.
היסוד הנפשי הנדרש להתקיימותה של עבירת הרצח הינו כוונה מיוחדת/כוונה תחילה, כלומר הייתה לעבריין מטרה לגרום למותו של אדם והוא ביצע מעשה על מנת להביא למותו. כלומר, על מנת להוכיח כי אדם רצח מתוך כוונה תחילה, יש להוכיח כי הנאשם קיבל החלטה לגרום למותו של אדם, הכין עצמו לכך והעדר קינטור מצד הקורבן.
היסוד הנפשי הנדרש להתקיימותה של עבירת ההריגה הינו כוונה סתם, דהיינו פזיזות. אדם הגורם למותו של אחר, היה מודע לאפשרות גרימת המוות אך היה קל דעת או אדיש ביחס לאפשרות קרות המוות. כלומר, בשונה מעבירת הרצח לא הייתה לנאשם שאיפה/רצון לגרום למותו של אדם כתוצאה מהמעשה שביצע, אלא המוות הוא תוצאה של היחס שלו לקרות המוות.
לעומת זאת, בעבירת גרימת מוות ברשלנות, היסוד הנפשי הוא רשלנות, כלומר מצב עניינים בו הנאשם לא היה מודע לאפשרות קרות התוצאה (מוות) ממעשיו, זאת מקום שאדם סביר היה צריך להיות מודע לאפשרות זו.
כיצד נלמדת כוונתו של הנאשם, שהרי על פיה תיוחס לו אחת מן העבירות?
התשובה היא כי בית המשפט קובע את כוונתו של הנאשם על פי נסיבות המקרה, כך למשל:
- דקירת סכין- כאן בית המשפט יבחן האם הנאשם הדוקר החליט והתכוון לגרום למותו של הקורבן או שהנאשם היה קל דעת או אדיש ביחס לתוצאה של מעשיו. בית המשפט יבחן את נסיבות המקרה, האם הקורבן נדקר מספר דקירות והיכן נדקר בגופו.
- יריות- בית המשפט יבחן האם נורתה ירייה אחת או שמא כמה יריות נורו לעבר אדם אחר וכן את מיקומן. לצורך המחשה, כאשר הנאשם ירה יריה אחת לכיוון רגליו של הנאשם אולם הקורבן מת כתוצאה ממנה (אם בשל איבוד דם או אם בשל מחלה שלוקה בה שהאיצה את מותו עקב היריה וכיו"ב), ייטה בית המשפט לקבוע כי המדובר בהריגה.
- תאונת דרכים- בתאונת דרכים יתלבט בית המשפט האם מדובר בהריגה או גרם מוות ברשלנות. כך למשל כאשר נהג עולה לרכב שיכור וגורם לתאונה בה מת אדם אחר, ייטה בית המשפט לקבוע כי המדובר בעבירת הריגה ולא גרם מוות ברשלנות שכן, הנהג היה מודע לאפשרות גרימת התוצאה, ואילו כאשר מדובר בעבירות קלות יותר, על פי רוב, כמו סטיית נהג מנתיב או התנגשות של נהג בהולך רגל, ייטה בית המשפט לקבוע כי מדובר בעבירה של גרם מוות ברשלנות.
מהאמור עולה כי אין להקל ראש בכתב אישום המייחס לאדם עבירת המתה כזו או אחרת, עבודתו המשפטית של עורך דין פלילי מקצועי ומיומן יכולה להביא את המאשימה להקל בעבירה המיוחסת לנאשם כך שבמקום שתיוחס לו עבירת רצח, תיוחס לו עבירת הריגה וכדומה.
כמו כן, בעבירת הריגה, יידע עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה לאתר כשלים ראייתיים ואף להביא לענישה נמוכה מזו הקבועה כענישה המקסימלית בחוק .
בנוסף, אם המדובר בעבירת גרם מוות ברשלנות, ינסה עורך דין פלילי להביא לענישה מופחתת ואף כזו שלא תכלול מאסר בפועל.
עוד יצוין כי, על פי החוק העונש הקבוע בצידה של עבירת הרצח הינו עונש מאסר עולם חובה, אולם עורך דין פלילי יכול לעשות שימוש עבור לקוחו במוסד החנינה על מנת לבקש לקצוב מאסר עולם.
הרפורמה המוצעת לשינוי עבירות ההמתה ממעוף הציפור
[מתוך תזכיר משרד המשפטים לעניין עבירות המתה ומוות ברשלנות].
משרד המשפטים הפיץ לאחרונה תזכיר חוק בנוגע לרפורמה של עבירות ההמתה בישראל. כיום, כפי שהראיתי לעיל, עבירות ההמתה מורכבות משלוש רמות חומרה, האחת עבירת גרם מוות ברשלנות, הממוקמת בבסיס המדרג שכן העונש המקסימלי בצידה הינו עד שלוש שנות מאסר. השנייה, עבירת ההריגה, הממוקמת מעל עבירת גרם מוות ברשלנות ומתחת לעבירת הרצח, שכן העונש המקסימלי הקבוע בצידה הינו עד עשרים שנות מאסר ובראש המדרג עומדת עבירת הרצח, החמורה ביותר, שהעונש הקבוע בצידה הינו מאסר עולם חובה.
על פי התזכיר הנ"ל, ההבחנה בין העבירות השונות עשויה להצמיח פערים בגישת האחריות הפלילית ובענישה. כך למשל, מתעוררת מחלוקת במקרים של דקירה במהלך קטטה שהביאה למות אדם, האם מדובר ברצח או בהריגה?
כמו כן, משפחות הקורבנות רואות בנאשם כרוצח ולכן גם קוראות לענישה החמורה ביותר עבורו והיא מאסר עולם חובה. מצד שני, בית המשפט מאוד נזהר מהרשעה בעבירת רצח, בעת שקיים ספק בנוגע ליסוד הנפשי, וברי כי הדבר נתפס כבלתי צודק בעיני הציבור בכלל ובפרט בפני משפחת הקורבן.
הביקורת כנגד החלוקה הנוכחית של עבירות ההמתה גורסת כי המדרג של עבירות ההמתה הוא גס ובהתאם גם טווחי הענישה ולכן יש פתח רב מדי לשיקול דעת משפטי ולחוסר וודאות.
בעקבות האמור, קמה הצעה והיא פיצול ליותר עבירות, דהיינו, במקום שיהיו שלוש עבירות במדרג עבירות ההמתה, יהיו מספר רב יותר של עבירות במדרג וכך יהיה ניתן להתוות את גבולות האחריות בצורה מובנית.
על פי התזכיר, מוצע כי עבירת הרצח תפוצל ל"עבירת רצח בסיסית" ולעבירת "רצח בנסיבות מחמירות". לצד עבירת רצח בסיסית העונש הקבוע יהיה מאסר עולם כעונש מקסימלי עד שלושים שנות מאסר, בשונה מעונש מאסר עולם חובה. בנוסף היסוד הנפשי יכלול גם אדישות ולא רק כוונה או כוונה תחילה, ובכך תופחת עוצמתו של אות הקלון הנלווה לעבירת רצח.
לצד עבירת רצח בנסיבות מחמירות, יקבע עונש מאסר עולם חובה כאשר הנסיבות המחמירות בחלקן הן אותן נסיבות שבחוק היום.
לא זו בלבד, התזכיר מציע את ביטול עבירת ההריגה ובמקומה לקבוע שתי עבירות עיקריות והן המתה באחריות מופחתת, בצידה עונש מאסר עד עשרים שנות מאסר, והמתה בקלות דעת, שבצידה עונש מקסימלי של עד תשע שנות מאסר.
עוד מציע התזכיר להוסיף עבירה של גרימת מוות בהתרשלות רבתי שבצידה עונש של עד חמש שנות מאסר, וזאת כדרגת ביניים בין עבירת המתה בקלות דעת לעבירת גרם מוות ברשלנות.
חשוב שתדע – אם זומנת לחקירה בעבירה של גרם מוות ברשלנות או הריגה או רצח אתה חייב להתייעץ עם עורך דין פלילי , גם אם אתה סבור שאין לך חלק בעבירה שכזו, כי שלב החקירה מאוד מהותי להמשך ההליכים בתיק מסוג כזה ויקבע האם יוגש נגדך כתב אישום ואם כן- באיזו עבירה. כמו כן, גם בעבירות המתה, ניתן להביא לביטול כתב אישום או לחזרה מכתב אישום, כאשר החל להתנהל המשפט והתביעה נתקלה בבעיות ראייתיות להוכחת האשמה.