לעיתים, לפני תחילת עבודה חדשה, מבקש המעסיק ממועמד פוטנציאלי לעבודה כי יציג לו " תעודת יושר ". תעודה זו למעשה הינה מסמך הנקרא "מרשם פלילי" ובו יופיעו רישומיך המשטרתיים והפליליים (אם אכן קיימים כאלה). בפניה למשטרה תוכל לקבל את המרשם הפלילי אודותיך.
כבר נשאלתי לא אחת-
"איך אדע אם יש לי רישום פלילי ?", "למי צריך לפנות כדי לקבל תעודת יושר"? , "אם יש לי רישום פלילי איך אני מבטל או מוחק אותו?"
אשתדל להשיב על שאלות אלה בקצרה ולעשות סדר לכל המבקשים לדעת בנושא זה.
כבר עתה חשוב לציין כי על המבקש לבטל רישום פלילי או משטרתי, לפנות לעורך דין פלילי, אשר מבין בתחום ויידע כיצד להתמודד מול רשויות התביעה,המשטרה ונשיא המדינה ולהביא לביטול/מחיקת הרישום.
ראשית, יש להבחין בין "רישום פלילי" ל"רישום משטרתי"
רישום פלילי נוצר כאשר התנהל נגד אדם תיק בבית המשפט, דהיינו, הוגש כתב אישום לאחד מבתי המשפט השונים והאדם הורשע בביצוע העבירה או נקבע כי הוא עבר אותה.
רישום משטרתי הוא למעשה רישום של תיק משטרה סגור, שלא הוגש בגינו כתב אישום. רישום זה נוצר, בדרך כלל, לאחר ניהול הליך חקירה כאשר בסופו בחרה המשטרה לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור או כי לא היו מספיק ראיות. פעמים רבות, גם לאנשים נורמטיביים, שרגלם מעולם לא דרכה בבית המשפט, ייתכן וקיים רישום משטרתי בגין תיק שנפתח נגדם אך לא הבשיל לכדי הגשת כתב אישום ולבסוף נסגר.
כמו כן, גם תיקים פתוחים (מב"דים- ממתינים לבירור דין), שטרם הוחלט אם להגיש בגינם כתב אישום, או שעניינם טרם הוכרע בבית המשפט, יופיעו כרישום משטרתי.
מחיקת/ביטול רישום משטרתי
מידע על תיקים סגורים, (למעט תיקים שנסגרו בעילות של "חוסר אשמה פלילית" ו- "עבריין לא נודע") יופיע ברישום המשטרתי וכן מידע על תיקים פתוחים הממתינים לבירור דין (תיקי חקירה שטרם נסגרו, או תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום, אך טרם הוכרעו בבית המשפט).
מדובר במידע שהגישה אליו הינה עפ"י חוק. מסירת מידע זה או קבלתו שלא עפ"י החוק, מהווה עבירה פלילית. סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, קובע כי מידע על תיקים סגורים יימסרו רק לגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק, דהיינו, למשטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, המשטרה הצבאית, מחלקת בטחון שדה של צה"ל, היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, קצין מבחן וחוקר מדעי. אלו הגורמים אשר מורשים לעיין במידע זה, אף ללא הסכמת האזרח או ידיעתו.
הרישום המשטרתי עלול לפגוע בעיקר, במישור התעסוקתי, במיוחד בתפקידים רגישים. כמו כן, כיום מעסיקים דורשים לעיין במרשם הפלילי והמשטרתי של עובד פוטנציאלי, טרם קבלתו לעבודה, "בהסכמתו". אותו אדם יכול לסרב למעסיקו ולא לתת הסכמתו לעיון ברישום המשטרתי, שכן דרישה כזו אינה כדין, אך אז הדבר יהא בעוכריו והמעסיק יבחר שלא להעסיקו בתירוצים רבים אחרים. מכאן חשיבות ביטולו של רישום משטרתי ועליו להיעשות בידי עורך דין פלילי.
תקנות המרשם הפלילי (אמות מידה לביטול רישום משטרתי), קובעות מתי וכיצד ניתן להגיש בקשה לביטול רישום משטרתי. כל חריגה מן הקריטריונים הקבועים בתקנות אלו, עלולה להביא לדחיית הבקשה לביטול הרישום. בחוק, קיימת אבחנה בין קטין לבגיר וכן בין עבירה מסוג פשע (שהעונש עליה עפ"י החוק הוא מעל שלוש שנים) לבין עבירה מסוג עוון (שהעונש עליה עפ"י החוק הוא עד שלוש שנים). לאבחנה זו יש חשיבות לעניין המועדים להגשת בקשה לביטול הרישום המשטרתי. עורך דין פלילי יידע מתי וכיצד להגיש את הבקשה לביטול הרישום.
כמו כן, חשוב שתדעו כי מספר רב של תיקים סגורים יכול להפחית את סיכויי הבקשה לביטול הרישום.
עם זאת, עורך דין פלילי, מנוסה ומקצועי בתחום, יידע להעריך את סיכויי הבקשה לפי סוגי העבירות וחומרתן, נסיבותיו האישיות של המבקש, נסיבות כל תיק לגופו, חלוף הזמן, כמות רישומים וכו'.
חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תוקן בשנת 2008, כאשר על פי תיקון זה לחוק, רישומים של תיקים סגורים, בעבירות שאינן מסוג "פשע" (דהיינו עבירות עוון שהעונש עליהן הוא עד 3 שנים עפ"י החוק) יימחקו אוטומטית בתום 7 שנים מיום האירוע, ואם עסקינן בקטין, יימחק הרישום לאחר 5 שנים, אלא אם כן החליט ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה אחרת.
גם אם טרם חלפו 7 שנים, ניתן לפנות בבקשה לביטול הרישום אך ניתן להגיש את הבקשה לביטול רק בחלוף 5 שנים מיום האירוע כאשר מדובר בבגיר, ובחלוף 3 שנים מיום האירוע כאשר מדובר בקטין.
"ביטול אוטומטי" של תיק סגור לא יחול על תיק שנסגר בעבירות מסוג "פשע" ובמקרה כזה, ניתן לפנות בבקשה לביטול רישום משטרתי בחלוף 7 שנים בלבד מיום האירוע.
בקשה לביטול רישום משטרתי, תוגש למדור רישום פלילי במטה הארצי של משטרת ישראל או לחילופין יוכל עורך דין פלילי לפנות לראש אגף חקירות והמודיעין במשטרת ישראל או לקצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שהוסמך לכך.
מחיקת רישום פלילי
רישום פלילי יופיע במרשם הפלילי במשטרת ישראל (ויהווה חלק מנתוני הפשיעה אשר נאספים ע"י המשטרה ומוצגים מעת לעת). אם הורשעת בבית משפט בעבירות מסוג פשע ועוון וכן אם נקבע כי ביצעת עבירה פלילית (לגבי קטינים). יש לשים לב כי הרשעה אינה בהכרח מעידה על עונש מאסר בלבד, אלא גם ענישה בדמות צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין וכו'- מהווה כהרשעה אשר תופיע במרשם הפלילי.
מעסיקים רבים (שלא מורשים עפ"י דין לקבל מידע מהמרשם הפלילי) דורשים ממועמדים לעבודה להציג בפניהם "תעודת יושר"- דהיינו, מידע מתוך המרשם הפלילי כתנאי לקבלתם לעבודה. כך, מידע מהמרשם הפלילי, עלול לפגוע בסיכויי קבלתו של המועמד לעבודה, על אף שבקשת המעסיקים אינה כדין.
דע כי אם הורשעת בבית משפט, רק בחלוף 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות על ההרשעה (עפ"י חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]), יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה ולא יימסר מידע עליה, אלא למספר מצומצם מאוד של גופים המנויים בחוק (משטרת ישראל, צה"ל, שב"כ, הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, ועדה למינוי שופטים וכו'). כל עוד לא התיישנה ההרשעה, זכאים גופים רבים לקבל מידע אודותיה.
מכאן, כי קיימת חשיבות למחיקת הרישום הפלילי מבעוד מועד ע"י עורך דין פלילי.
מחיקת רישום פלילי תיעשה ע"י הגשת חנינה לנשיא המדינה. הנשיא מוסמך להעניק חנינה הן על דרך של הפחתה או הקלה בעונש והן ע"י קיצור/ביטול תקופת התיישנות או תקופות מחיקת הרישום הפלילי.
מכאן, שגם אם הורשעת בבית המשפט (ואף לאחר מיצוי כל ההליכים בערעור נותרה ההרשעה על כנה) עדיין תוכל לפנות לנשיא המדינה, לבדך או באמצעות עורך דין פלילי, בבקשת חנינה שמטרתה להקל בעונשך או לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי כדי שתוכל בעתיד להציג "תעודת יושר" נקיה מרישום פלילי.
אשמח להשיב על שאלות נוספות בנושא זה
14.07.2015